הרקע
הבחירות לכנסת השמינית, שנערכו ב-31 בדצמבר 1973, נרשמו בדברי הימים של מדינת ישראל כמערכת הבחירות המורכבת, יוצאת הדופן והמאתגרת ביותר מבחינה לוגיסטית ומבצעית
הבחירות, שהיו אמורות להתקיים במועדם המקורי ב-30 באוקטובר 1973, נדחו בשל פרוץ מלחמת יום הכיפורים – הפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה שבה נדחו בחירות בשל מלחמה.
הדחייה עוגנה בחוק מיוחד שהכנסת קיבלה בתאריך 25 באוקטובר 1973, חוק שהאריך בהתאם את כהונת הכנסת השביעית. החוק אושר בהסכמה רחבה — 67 בעד מול מתנגד אחד.
כאשר ניגשו אזרחי ישראל וחייליה אל הקלפיות בסוף חודש דצמבר, הלחימה הפעילה אומנם דעכה, אך צה"ל נותר מגויס בהיקף מלא בחזיתות השונות. עשרות אלפי לוחמים ואנשי מילואים איישו מוצבים, קווים ומובלעות עמוק בשטח האויב – ממערב לתעלת הסואץ במצרים ועד לשיאי החרמון והמובלעת הסורית בצפון.
כדי לאפשר לכל חייל וחיילת לממש את זכותם הדמוקרטית בנסיבות חסרות התקדים הללו, הגה צה"ל בשיתוף עם ועדת הבחירות המרכזית מבצע לוגיסטי אדיר ממדים.
- מספר הקלפיות הצבאיות: ביום הבחירות נפרסו ברחבי הארץ ובחזיתות השונות כ 1500 קלפיות צבאיות (במערכות בחירות דומות לאורך השנים ובתנאי לחימה מורכבים נפרסו כ-800 עד 850 קלפיות, כולל קלפיות ניידות).
- הפיזור הגאוגרפי: ארגזי הקלפי נשלחו במשאיות, ברכבי שטח ואף במסוקים לכל נקודה שבה שהו כוחות. קלפיות הוצבו ממערב לתעלת הסואץ ("אפריקה") ובמרחבי סיני בדרום, ועד למובלעת הסורית ורמת הגולן בצפון.
- הקלפיות הניידות: חלק ניכר מהמערך התבסס על קלפיות ניידות, שהותקנו על גבי זחל"מים, ג'יפים ונגמ"שים. כלי רכב אלו נעו בין המוצבים המבודדים, סוללות התותחים וחניוני הטנקים בשטח כדי להביא את פתקי ההצבעה ישירות אל הלוחמים בקו הראשון שלא יכלו לעזוב את עמדותיהם.
במטה הכללי הוחלט על הקמת מערכת ממוכנת שתעקוב בזמן אמת אחרי התקדמות ההצבעה בכל יחידות הצבא. לקראת סיום יום הבחירות הייתה אמורה להתקיים ישיבה מיוחדת של הכנסת כדי להחליט, על פי דוחות שתפיק המערכת שיפרטו את אחוז ההצבעה ביחידות השונות, אם הבחירות יסתיימו במועדן החוקי, או שהכנסת תחוקק חוק מיוחד שיאריך את ההצבעה בהתאם למצב.
המשימה
המשימה הוטלה על יחידת המחשב של אגף כוח אדם בצה"ל (יא"ל). הוקם צוות משימה בראשות התוכניתן הראשי של היחידה, רס"ן (כיום סא"ל בדימוס) יעקב בן צבי. הצוות כלל את סגן התוכניתן הראשי סרן אריה עמית (כיום אל"מ בדימוס) ואת התוכניתנים סמ"ר (כיום רס"ר בדימוס) יורם פורשר, אחד התוכניתנים המובילים והמוכשרים ביותר ביחידה וסג"מ (כיום רס"ן בדימוס) שבתי גרצק, המחבר של מאמר זה. למרות שהייתי באותה תקופה חדש ביחידה, נבחרתי לצוות בזכות שליטה בשפת I/PL, שכן בשפה זו ניתן היה לפתח מערכות במהירות.
המערכת הייתה אמורה לפעול על מחשבי המרכז למיכון משרדי (מל"מ) בירושלים, ששימשו גם כחלק ממחשבי הגיבוי לממר"ם ואילו תפעולה נועד להתבצע מקומת הכניסה שבבניין הכנסת, שבה הוצבו טרמינלים לתפעול ולהקלדת התקדמות ההצבעה ומדפסות להדפסת הדוחות. הקישור היה באמצעות מסוף 3780 של יב"מ – מכונת RJE (Remote Job Entry ) (מקור התמונה ויקיפדיה)

בכל יחידה בצה"ל מונו קציני/ות בחירות, שתפקידם היה להתקשר לבניין הכנסת, על פי לוח זמנים שנקבע ולדווח על התקדמות ההצבעה ביחידתם ועל קשיים בהצבעה, אם היו. בבניין הכנסת הוקם מערך טלפונים עם טלפניות, שרשמו את הדיווחים ומסרו אותם להזנה למערכת.
ראוי לציין שבשנת 1973 עדיין לא היה שימוש רחב בבסיסי נתונים ובמחוללי יישומים, כך שחלקים משמעותיים מהמערכת היה צורך לקודד מבראשית.
הארכיטקטורה של המערכת כללה קובץ שבו יירשמו נתוני ההצבעה, מערכת עדכון שתריץ מהלכי עדכון כאשר יגיעו דיווחים על הצבעות, מערכת סטטיסטית שתסכם ותציג את נתוני ההצבעה בחתכים שונים, כפי שהוגדר ומערכת דוחות, שתציג ותדפיס את הדוחות הסטטיסטיים.
מערכת הדוחות הייתה מבוססת על מערכת חדשנית של אחזור מידע בתקשורת בשם אמ"ת (אחזור מידע בתקשורת) 3 שהופעלה לראשונה קרוב לפרוץ מלחמת יום הכיפורים. אמ"ת 3 אפשרה להגדיר מבנה של קובץ נתונים ולהפיק דוחות בזמן אמת, על פי שאילתות שהוזנו לתוכה.
פיתוח המערכת
את תוכנת העדכון ואת האינטגרציה בין העדכון למערכת אמ"ת 3 ביצענו במחשבי היחידה. כאמור, הוחלט לפתח את העדכון ואת שלד המערכת בשפת I/PL. הפיתוח הראשוני נמשך מספר ימים. חלק מהמפרטים, כמו אילו דוחות צריך להפיק, ניתנו רק בשלב מאוחר יותר. כשבוע לפני הפעלת המערכת ארזנו את החומר ונסענו לירושלים, למתקן מל"מ.
הקושי הגדול בפיתוח המערכת, בעיקר בניפוי שגיאות, נבע מהמרחק בין סביבת ההפעלה החדשה, על מחשבי מל"מ בירושלים וסביבת ההפעלה הטבעית, מחשב האם של היחידה במתקן ממר"מ. באותה התקופה לא עמדה לרשותנו תקשורת אינטרנט ונאלצנו להעביר את החומר לירושלים על גבי סרטים מגנטיים וכרטיסים מנוקבים.
את הסביבה החדשה למדנו כשהגענו למל"מ. למרות הדמיון בסוג המחשב ובמערכות ההפעלה, היו הבדלים שעליהם היה צורך להתגבר במקום, ללא אפשרות להביא חומר נוסף מממר"מ. חלק מהקשיים האלו היו אחראים לכמה שערות שיבה אצל חברי צוות הפרויקט והיה צורך בהברקות משמעותיות כדי להתגבר עליהם.
לאחר שלב זה, עברנו לבניין הכנסת, לסייע בהתקנת הסביבה ובניסוי המערכת. שלב זה זכור לי באופן מיוחד, שכן הרשיתי לעצמי להיכנס לאולם המליאה, להתיישב על כיסאו של יושב ראש הכנסת, ולהשתמש בפטיש המפורסם כדי לסמן עמודים בדפי הפלט של המחשב (אז הדפים היו גדולים…).
לאחר כשלושה ימים השלמנו את הגדרת הדוחות והפעלנו את המערכת. נציגי צה"ל ונציג של יושב ראש הכנסת אישרו שהמערכת מוכנה להפעלה.
הפעלת המערכת
הגיע היום הגדול – יום הבחירות, ה-31 בדצמבר 1973. הגענו לכנסת בסביבות 5 בבוקר (לא ישנו הרבה באותו הלילה), הפעלנו את המערכת, ביצענו בדיקות ואיפסנו את הקובץ, לקראת התחלת ההצבעה ב-07:00 בבוקר.
לאחר כשעה וחצי החלו להגיע דיווחים, שהוזנו למערכת. משעות הבוקר התחלנו להפיק דוחות על התקדמות ההצבעה, בערך אחת לשעה. הדוחות הודפסו על דפי פלט גדולים והועלו לחמ"ל צה"ל שהתמקם בקומה העליונה של המשכן. שם הועתקו לשקפים על לוחות קיר כנהוג בחמ"לים של אז, הקצב היה כזה שמיד כשסיימו להעתיק את הדו"ח השוטף כבר הגיע הדו"ח הבא.
קבלנו הנחיות חד משמעיות שרק לנציגים מוסמכים של יושב ראש הכנסת, מותר לצפות בדוחות. מסביבנו הסתובבו נציגי מפלגות שבקשו לקבל מידע שהיה עבורם מאד רלוונטי בשל חוק העודפים של "באדר עופר". נאלצנו לסרב בנימוס. משמר הכנסת הציב שמירה שוטפת עלינו ובכל פעם שעלינו לחמ"ל צה"ל במעלית הצמידו לנו מלווה כדי למנוע כל מגע ביננו לנציגי המפלגות.
ההצבעה התנהלה כסדרה, ללא הפרעות מיוחדות. לקראת השעה 19:00 התכנסה הוועדה של יושב ראש הכנסת, שהייתה אחראית לנושא, בדקה את דוחות ההצבעה המעודכנים והחליטה שאין צורך להאריך את יום הבחירות וכי הבחירות בצה"ל יסתיימו ב-22:00 כמוגדר בחוק.
לאחר סגירת הקלפיות, הדפסנו את דוחות הסיכום, פירקנו את הציוד ויצאנו הביתה, עייפים אך מרוצים, שכן עמדנו בכבוד ובהצלחה במשימה שהוטלה עלינו.הקמת מערכת תוך ימים ספורים שצריכה לעבוד ללא תקלות יום אחד בלבד!!!
סיכום
עברו כמעט 53 שנים מאז האירועים המתוארים במסמך זה. ההתקדמות הטכנולוגית מאז הייתה עצומה. כיום, איש מקצוע בתוכנה עשוי לגחך: ממה ההתלהבות? בעזרת כלי בינה מלאכותית כגון Claude אפשר לפתח אב-טיפוס של מערכת דומה ב-10 דקות.
אכן. אבל אז התחום נראה אחרת. הוטלה משימה שאילוצי הזמנים שלה היו מוחלטים, שהרי לא ניתן היה לאחר אפילו בדקה. מפרטי המערכת ניתנו מאוחר, רק לאחר שנתקבלה ההחלטה הפוליטית. העבודה התבצעה בסביבה זרה שאותה היה צורך ללמוד ולהכיר. הצוות היה צוות של מנהל ו-3 מפתחים בלבד, שהוקם במיוחד לצורך המשימה. את המערכת, למעט רכיב הדוחות, היה צורך לפתח מאפס ולבצע אינטגרציה עם מערכת הדוחות.
למרות הקשיים, המערכת הוקמה והוצבה בזמן הנתון, פעלה ללא דופי ובצעה את משימתה העיקרית: לספק מידע למקבלי ההחלטות שיאפשר להם להחליט אם יש צורך להאריך את משך ההצבעה.
ההצלחה מדגימה את רוח העשייה והחדשנות של יחידת אכ"א למחשב (לאחר מכן ממכ"א – מרכז מיכון אכ"א), את רוח הצוות, את העזרה ההדדית, את המסירות ואת המחויבות, שאפיינו את היחידה. רוח זו דחפה את הפיתוחים החדשניים של מחוללי דוחות, מחוללי יישומים, מערכות שכר ותקשורת, שנבנו בשנים הבאות.
מה שלמדתי ביחידה היה בסיס לכל ההישגים המקצועיים שלי לאחר מכן. אין לי ספק שהרגשה זו משותפת לכל מי ששירת ביחידה.




