התשתית לפיתוח מודלים עסקיים דיגיטליים חדשניים
נתונים אינטראקטיביים ורשת שותפים עסקיים (ואקוסיסטם), הם שני נושאים שכל ארגון מודרני חייב להבין כדי לפתח באמצעותם מודלים עסקיים חדשים. חברות הענק הדיגיטליות (כמו פייסבוק, אפל, גוגל, אמזון, מיקרוסופט ועוד) הפכו לבעלות שווי שוק גבוה מכל החברות התעשייתיות, הפיננסיות והאנרגיה. אחד המאפיינים שלהן הוא שימוש בנתונים (Data) כמרכיב משמעותי במודל העסקי שלהן. טכנולוגיות דיגיטליות כגון: אינטרנט, מובייל, ענן, IoT, אינטליגנציה מלאכותית, Big Data, סנסורים המשולבים במוצרים, רשתות חברתיות, אקוסיסטם ענק של מפתחי יישומים, הפכו לתשתית משמעותית בפיתוח מודלים עסקיים חדשניים. כל ארגון צריך וחייב ללמוד כיצד להשתמש באבני בנין דיגיטליות אלה ביצירת היתרון התחרותי שלו.
הסופה הדיגיטלית הביאה לטרנספורמציה דיגיטלית, תהליך שילוב טכנולוגיות דיגיטליות בפעילויות הארגון, שינוי צורת עשיית העסקים והבאת ערך ללקוחות ולארגון. הטרנספורמציה הדיגיטלית היא יותר מאשר שילוב טכנולוגיות חדשות – היא מחייבת התאמת האסטרטגיה, התרבות הארגונית, פיתוח כישורי ויכולות העובדים, פיתוח תהליכי עבודה חדשים ושימוש באנליטיקה לקבלת ההחלטות.
השימוש בנתונים עובר כחוט השני בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית. נתונים, נושא מוכר וותיק, עברו לקידמת הבמה בזכות הטכנולוגיות הדיגיטליות החדשות שהביאו לגידול עצום בנפחי הנתונים, בפורמטים שונים (נתונים אלפאנומריים, טקסטים, תמונות, ווידיאו, מפות ועוד) ובקצב קבלת הנתונים. אתרי ווב הגדולים מטפלים בכמות אדירה של משתמשים בו זמנית. סנסורים משדרים ללא הרף נפחי נתונים עצומים ממוצרים שונים. למשל, מנוע סילון מייצר בטיסה אחת מלונדון לניו יורק, מעל 600 Terabytes של נתונים. סנסורים במעלית משדרים ללא הרף נתונים בכל נסיעה שלה. אמזון מטפלת בכמות עצומה של הזמנות שמיליוני לקוחותיה מבצעים בכל שניה.
הנתונים, על סוגיהם השונים, הפכו לתשתית לחדשנות ופוטנציאל לשירותים, מוצרים ומודלים עסקיים חדשים. פרופ' Mohan Subramanian מבית הספר למנהל עסקים IMD, פרסם לאחרונה את הספר המרתק The Future of Competitive Strategy ובו הוא מדגיש שתי תשתיות חשובות בפיתוח האסטרטגיה התחרותית בעידן המודרני – נתונים אינטראקטיביים ואקוסיסטם דיגיטלי. הוא עושה אבחנה בין שתי קטגוריות של נתונים:
נתונים שמקורם פעולות במערכות הארגון (Episodic Data) – נתונים הנובעים מאקוסיסטם של מערכות מידע פנימיות רבות ומגוונות, כגון: ERP, CRM, ניהול שרשרת האספקה, מערכות מרצפת הייצור, אתרי הווב של הארגון ועוד. נתונים אלה נוצרים בעיקר בעקבות טרנזאקציות המיצגות פעולה שבוצעה ע"י משתמשים. הוא קורא למערכות אלה מערכות הייצור Production Systems.
נתונים שמקורם מקורות חיצוניים (Interactive Streaming Data) – נתונים אלה, שרובם אינטראקטיביים הזורמים באופן רציף, נובעים מסנסורים שונים ופעולות חיצוניות לארגון כמו לקוחות ושותפים עסקיים. נתונים אלה אלה אינם נובעים מהזנת נתונים אלא משימוש וצריכה של המוצרים. הוא קורא למערכות אלה Consumption Systems.
לטענתו, ארגונים חייבים לשים במרכז האסטרטגיה שלהם נתונים אינטראקטיביים ורשתות דיגיטליות של שותפים (אקוסיסטם) בבניית מודלים עסקיים חדשניים ליצירת יתרון תחרותי. דוגמאות: ענקית המזגנים היפנית Daikin מוכרת Air as a Service ומחייבת את הלקוח בהתאם לשימוש במזגן. חברת הצמיגים Michelin מאפשרת חיוב של ציי רכב על בסיס המרחק שצמיגיה נוסעים. בנוסף היא מציעה ללקוחותיה מודל של חיסכון בצריכת הדלק. יצרנית מנועי הסילון Rolls Royce פיתחה תכנית Power by Hour לחיוב חברות תעופה עפ"י שעות פעולת המנועים. יצרנית רקטות הטניס Babolat שילבה במחבטי הטניס סנסורים לאיסוף וניתוח נתונים על ביצועי שחקן הטניס. אוטותל בתל אביב מציעה רכב שיתופי על בסיס הנסיעה בפועל של הלקוחות. חברות ביטוח בארץ ובעולם החלו להציע פוליסות מבוססות התנהגות בפועל של לקוחותיה, כמו למשל מנורה On או כלל Behave. יצרני רכב מפתחים אקוסיסטם של שירותים משולבים עם רשתות בתי קפה, מוסכים תחנות דלק ועוד.
לסיכום נאמר כי המיקוד של ארגונים צריך לעבור מנתונים ממערכות הייצור, לנתונים אינטראקטיביים ממערכות הצריכה ופיתוח רשתות דיגיטליות של שותפים עסקיים. הצלחת ארגונים בעידן הדיגיטלי תלוי במידה רבה ביכולתם לשים במרכז האסטרטגיה התחרותית שלהם את הזן החדש של המודלים העסקיים
