חיזוק ההובלה הגלובאלית של ההייטק הישראלי בעידן ה-AI

מקור: רשות החדשנות

רשות החדשנות גיבשה מסמך המפרט את החזון ואת כיווני הפעולה המוצעים לטובת חיזוק ההובלה הגלובלית של ההייטק הישראלי בעידן ה-AI. ומזמינה את הציבור לעיין בו ולהגיש תובנות והמלצות המבוססות על תוכנו, תוך התייחסות ישירה לנושאים ולכיוונים המופיעים בו.

להלן סיכום תמציתי של עיקרי האסטרטגיה, המדיניות ודרכי הפעולה כפי שהם מפורטים במסמך:

חזון ואסטרטגיה מרכזית

החזון המוצג במסמך הוא שההייטק הישראלי יוביל עולמית ב- AI במקומות שבהם המצוינות גוברת על יתרון הגודל. האסטרטגיה מתבססת על ההבנה שישראל אינה יכולה להתחרות במעצמות כמו ארה"ב וסין במרוץ של "כוח גס" (כמות הון ומחשוב עתק), ולכן עליה להתמקד בחדשנות, התמחות ומהירות.

היעד המרכזי הוא להפוך את ההייטק הישראלי לתעשיית , "AI-first" שבה הבינה המלאכותית היא הטכנולוגיה היסודית שסביבה נבנות מרבית החברות.

ארבעת צירי הפעולה האסטרטגיים

האסטרטגיה מחולקת לארבעה צירים המשלימים ומחזקים זה את זה:

1. ציר היישומים (Applications): הפיכת ישראל למובילה בפיתוח יישומי AI בעלי ערך מוסף גבוה, במיוחד בסקטורים שבהם יש לה יתרון מוכח כגון סייבר, פינטק ובריאות דיגיטלית.

2. ציר ה-  AI Enablers מיצוב ישראל כספקית קריטית של טכנולוגיות התשתית המאפשרות את מהפכת ה-AI  כולל שבבים, רשתות, אבטחת סייבר לנתונים ותשתיות תוכנה.

3. ציר הטכנולוגיה: (Physical AI הובלה בחזית הטכנולוגית הבאה – מערכות AI המבינות ופועלות בעולם הפיזי (כגון רובוטיקה, רכבים אוטונומיים ומערכות ביטחוניות), תחום הדורש אינטגרציה עמוקה שבה לישראל יתרון יחסי.

4. הציר הגיאופוליטי: הפיכת ישראל לצומת חיוני בבריתות AI גלובליות (כמו הסכם (Pax Silica כדי להבטיח גישה למשאבי מחשוב, מודלים ושבבים מתקדמים.

מדיניות ודרכי פעולה מרכזיות

כדי לממש את הפוטנציאל, המסמך מפרט שורה של צעדי מדיניות אופרטיביים:

• הון אנושי: הקמת תוכניות הסבה לבוגרי STEM ומהנדסי תוכנה מנוסים לתחומי ה-AI, לצד יצירת מסלול "AI Visa" וקליטת מומחים בינלאומיים.

• הנגשת דאטה ותשתיות מחשוב:

  • הקמת מאגרי נתונים תחומיים והנגשת פרויקט רקמ"ה (רשת לקידום מדע הנתונים) לחברות הייטק.

  • הבטחת נגישות במחיר וזמינות של כוח חישוב (GPU) לאימון מודלים ותשתיות inference מקומיות.

• רגולציה ותקינה:

  • הפיכת ישראל למרכז תיקוף עולמי (Global Validation Hub) ליישומי AI דרך ארגזי חול רגולטוריים ומיזמי "משני מציאות".

  • פיתוח מסלולי הסמכה ייעודיים לבטיחות מערכות אוטונומיות והגברת הנוכחות בגופי תקינה בינלאומיים.

• מחקר ופיתוח: הקמת מכון מחקר יישומי ל- Physical AI שיגשר בין האקדמיה לתעשייה ויתמקד בטכנולוגיות דו-שימושיות (אזרחיות וביטחוניות).

• תמיכה בטרנספורמציה: הסרת חסמי מימון לחברות מבוססות (SaaS) המבקשות לעבור למודל , AI-native ובחינת כלי מימון להשקעות Private Equity.

יעדים מרכזיים ל-5 שנים

המסמך מגדיר יעדים שאפתניים למדידת הצלחת האסטרטגיה:

• מעל 10 יוניקורנים חדשים בתחומי ה-AI-native.

• ישראל כאחד מחמשת האקוסיסטמים המובילים בעולם ביישומי AI.

• הקמת לפחות 10 סטארטאפים חדשים בעיצוב שבבי AI.

• מיצוב ישראל כשותפה בדרג הראשון (Tier 1) מול הממשל האמריקאי בתחומי המחשוב והשבבים.

• הובלה מחקרית ב- -Physical AI דירוג בעשירייה הראשונה בעולם ב- citation impact

לקריאת הדו"ח המלא במקור לחצו…